לפיכך, האשליות שלנו פורחות בוואקום של מידע אישי, מה שמקל עלינו לתפוס את השותפים שלנו כמתאימים ואידיאליים עבורנו.

 

המהירות שאנחנו יכולים למצוא תחומי עניין משותפים ומאפיינים משותפים אחרים כשאנחנו מאוד רוצים למצוא אותם או צריכים שהם יתקיימו הוא פשוט מופלא – הישג שנעשה בקלות כשמנסים לרצות, או להרשים את הצד השני.

 

מבין שלל הסיבות לזוגיות, הרומנטיקה נמצאת בראש הרשימה ומתבלטת כמשכנעת ביותר. התיאבון שלנו אינו יודע שובע. יעידו נצחיותם של סיפורי האהבה האהובים ביותר שלנו בספרות ובסרטים ששומרים על רומנטיקה מודבקת על קדמת התודעה שלנו כמו שלט חוצות ניאון מהבהב.

 

בחיבוק הלוהט של הרומנטיקה, בין אם היא שלנו או כפי שנחווה בדרך של אחרים, הערך שלנו מקבל אישור והריקנות שלנו מתמלאת. אנחנו חוגגים את תחושת השייכות, המטרה והמשמעות החדשה שלנו. אין זה פלא שאנו מנסים "להנציח" את החוויה הזו על ידי הפיכתה לצמיתות באמצעות המחויבות שלנו זה לזה.

 

דמיינו את עצמכם פוגשים זר מאוד מושך. כמעט באופן מיידי, אתם מוצאים את עצמכם נעולים במבט הדדי ו"משתכרים" במהירות בתשוקה זה לזה בעודכם זוללים בשקיקה את הרגעים המלאים שלכם יחד. ואז, כהרף עין, מחוזקים מעוצמת התשוקה שלנו, אנחנו משוכנעים שמצאנו סוף סוף את האהבה האמיתית האחת והיחידה שלנו, הנפש התאומה.

 

מרגש, הא?

ובכל זאת זהו ״שדה מוקשים״ פוטנציאלי, למרות כל ההנאות המשכרות שהרומנטיקה מבטיחה לנו. חיזורים מהירים בדרך כלל מנבאים קושי בהצלחת היחסים. בצורתם הקיצונית והדרמטית יותר, תזזיות האהבה הללו כוללות לעתים קרובות דחיפה למין, ואחריה אנחנו נמהרים ליצור מחויבות חסרת מחשבה ומנומקת גרועה. רוב הסיכויים שזה מתכון שיוביל לסיום מוקדם של מערכת היחסים שנפרשה בחופזה.

 

תזכורת בריטני ספירס מיהרה ללאס וגאס עם בן הזוג שלה שהיה שומר הראש שלה להתחתן, נישואין שנמשכו רק 72 שעות לפני שספירס הגישה בקשה לגירושים.

 

נישואים המבוססים על רומנטיקה בלבד הם בגדר הכנה לגירושין שכן נישואים יכולים למחוק לחלוטין את הרומנטיקה. תאימות רומנטית מרמזת על אהבה מושלמת, תשוקה בלתי נגמרת והתרגשות, בניגוד למציאות של שותפויות ארוכות טווח, או חיי נישואין, שלעתים קרובות מביאים אחריות מייגעת, קונפליקטים ואהבה לא מושלמת. מוזרויות ופגמים אישיים.

 

המרדף הרומנטי אחר תאימות מניע את גלגלי המחויבות. אבל באופן משכנע, מערכות יחסים ארוכות טווח מוצלחות הן אמנות לכל דבר, והתפיסה הראשונית של התאמה בין בני הזוג עשויה להיות מעט יותר מאתגרת. אין ספק, שההקפדה של אינטימיות אמיתית ובעלת התכנות היא המפתח.

 

ככל שהחיפוש אחר תאימות תהיה חשובה, האופן שבו אנו מייצרים אהבה לבן הזוג ולעצמנו, לגבי מי בן הזוג שלנו יהיה, הוא ללא ספק חשוב לא פחות. ניקח בחשבון שהאדם שחשבנו שאנחנו מכירים ומחויבים לו מורכב משכבות, ופגמים שלא הכרנו בהתחלה. או שהם הפכו למישהו אחר מהדמות שהיו בתחילת הקשר. מה אז?

 

ולכן ניתן דגש על ה״איך״ של האהבה. בעוד שהתאמה אופיינית של האדם שאנו אוהבים חשובה, בטווח הארוך יותר, האופן שבו אנו אוהבים עשוי להיות חשוב יותר מכיוון שמי שאנו אוהבים נתון לשינוי. אהבה "מבוססת אופי" נשענת על בסיס תפיסה המשתנה ללא הרף.

 

לדוגמה, בתחילת הקשר כשהתאהבנו נתגאה שבן הזוג שלנו "בטוח בעצמו", "חיובי" ו"בחור מסוג שלוקח אחריות". אנו נמשכים מאוד לתכונות ה"תואמות" הללו כמו למגנט. עם זאת, חמש שנים לתוך נישואים מאתגרים אנחנו מוצאים את עצמנו מתארים את בן הזוג שלנו כ"שולט", ו"תמיד צודק". למה? האם הוא השתנה? האם התפיסה שלנו כלפיו השתנתה? או שזה איזה שילוב של שניהם?

 

תפנית בעלילה – על ידי מתן עדיפות לאופן בו אנו אוהבים את בני הזוג שלנו על פני העדיפות הקונבנציונלית שניתנת למי שאנו אוהבים, אנו מתנתקים מהתלות הרגשית שלנו בתפיסה המשתנה, המשתנה ללא הרף, של תאימות (או תכונות האופי של בני הזוג שלנו). במקום זאת, אהבה לבני הזוג שלנו מנבאת כיצד אנו יוצרים, מיישמים, נהנים ומקיימים את החיבה שלנו אליהם.