הפרטנר שלך הוא כנראה לא הבעיה
אני יודע שזה אולי קשה לשמוע, אבל בן הזוג שלך כנראה לא הבעיה.
אני אומר כנראה כי ברור שיש יוצאים מן הכלל. אבל עבור רוב האנשים שקוראים את זה, האדם שמעורר אותך הכי הרבה הוא לא מקור הכאב.
הוא המראה.
כאשר בן הזוג שלך נסגר ומשתתק, הגוף שלך לא רק מגיב למה שקורה עכשיו. הוא מגיב לכל פעם שההורה שלך עשה את אותו הדבר.
כל פעם שנשארת לבד עם הרגשות שלך כילדה וכל פעם שהאנשים שהיו אמורים להיות שם בשבילך עזבו אותך רגשית.
כאשר בן הזוג שלך מבקרת אותך או מרים את קולו, הגוף שלך לא רק שומע את דבריו. הוא שומע את דבריו של אביך או את הטון של אמך. את הקול של מי שגרם לך להרגיש שאת לא מספיק טובה כשהיית צעירה מדי מכדי לדעת אחרת.
בן הזוג שלך פשוט לוחץ על כפתורים שהותקנו מזמן.
זו הסיבה שהחלפת בני זוג לא עובדת. כי עכשיו זה פשוט אדם אחר שלוחץ על אותם כפתורים בדיוק שהיו שם כל הזמן.
מה שמסבך את זה הוא שסביר להניח שאת עושה לו את אותו הדבר.
גם הטריגרים שלו לא קשורים אליך. הוא לא נסגר כי לא אכפת לו או נהייה קולני כי הוא רוצה לפגוע בך.
הוא מתמודד עם כאב מהילדות שלו באותו אופן שאת מתמודדת עם שלך.
סתם שני ילדים פצועים בגוף של מבוגרים שמנסים לקבל אחד מהשני את מה שמעולם לא קיבלו מהוריהם.
אני יודע את זה כי מגיעות אלי לא מעט נשים שחיות את זה. היא מזכירה לו את אביו הנמנע והוא מזכיר לה את אמא השולטת. והם נמשכים אחד לשניה כי מערכות העצבים שלהם זיהו משהו מוכר, לא כי זה היה בריא.
ולעיתים הם מבלים שנים תקועים במה שאני מכנה "לולאת האבדון" – הוא נהייה קולני יותר, והיא נסגרת, הוא נהייה נזקק יותר והיא נסוגה עוד יותר.
אבל ברגע שהם מפסיקים לנסות לתקן אחד את השני ומתחילים לעבוד על הפצעים שלהם, מערכת היחסים השתנתה.
זה לא נבע מתקשורת טובה יותר – למרות שהתקשורת משתפרת תוך כדי.
אבל תקשורת טובה יותר הייתה תוצאה של השינויים שעושים בתוך מערכת היחסים, זה לא השינוי עצמו.
השינוי שהן עושות איתי הוא עיבוד הכאב המקורי – הדברים מהילדות שההתנהגות שלהם הפעילה אחד בשני. ברגע שהכאב הזה מעובד, התגובות הולכות ופוחתות, ובסופו של דבר, מה ששלח אותך לספירלה פשוט לא פוגע באותה צורה יותר.
בן הזוג שלך שיושב על הספה בשקט הוא פשוט בן הזוג שלך שיושב בשלווה על הספה בשקט. לא אבא שלך שנוטש אותך שוב.
זה מה שריפוי באמת עושה למערכת יחסים.
זה לא הופך את בן הזוג שלך למושלם. אף אחד לא מושלם. זה גורם לחוסר השלמות שלו להפסיק להפעיל את הפצעים העמוקים ביותר שלך.
באהבה,
איציק
